עזרו לחיילינו לשמור על התפילין

התפילין מתקלקלות בתנאי שדה: בגשם, בחום, ותחת משקל הציוד הצבאי הכבד.

הרבה תפילין של חיילים ניזוקו, ומחיר תפילין חדשות הוא כ-4000 ₪!

לכן המציאו תיק מיוחד, "תפידנית", ששומר על התפילין מפני גשם, חום ולחץ.

חיילים רבים מחכים לקבלו.

ראו בוידאו:  https://bit.ly/474R5mz

 

יש יהודי יקר מגבעת זאב, אלון מנשה, טל'  0546307056

שאוסף תרומות וקונה תפידניות לחיילים, ישירות מהמפעל ב-117₪ (במקום 250 ₪ בחנויות).

100% מהתרומה עוברת לקניית תפידניות לחיילים.

כל סכום יתקבל בברכה.

לאלון יש המלצות מרבנים ומחיילים רבים מאוד – ראו בוידאו.

 

לתרום תפידנית לחיילים:

🔸 בביט: אלון מנשה 0546307056

🔸 בפייבוקס: https://payboxapp.page.link/BrdNiAZURUZEwCUs5

🔸 בהעברה בנקאית: בנק דיסקונט, סניף תלפיות 162, מספר חשבון: 144357447, ע"ש אלון מנשה, לרשום: לתפידנית.

🔸 לקבל טופס 46: העבירו לחשבון עמותת "הכנסת הגדולה", מספר עמותה 580645182, מספר חשבון 4097511532 בנק פאגי סניף 182 כנפי נשרים ירושלים. *לרשום בפרטי העברה: לתפידנית*.

🔸 ניתן לשלם ישירות למפעל ארט יודאיקה מעל 20 תפידניות ותקבלו חשבונית. לפנות לענת: 0526672866

🔸 חשבונות אמריקאים: נא כתבו לאלון: 0546307056

 

נא העבירו הלאה.

Please Help our soldiers keep their TEFILLIN safe

In the harsh conditions in which the soldiers are operating in Gaza, their tefillin are subject to damage and loss: in rain, heat, and under the heavy weight of the military equipment. Many soldiers' tefillin have been ruined! And the price of a new tefillin is about NIS 4000.

A special case has been invented in Israel, Tefidanit, which protects the tefillin from rain, heat and pressure. The soldiers are very satisfied with this and many are waiting to receive it.

Mr. Alon Menashe from Jerusalem collects donations to buy and send Tefidanit cases to the soldiers.

I have spoken to him and he seems to be a reliable person. He works in Yeshivat Mikdash Melech, has the support of Rabbis,

and can be reached  at 0546307056.

See the video: https://bit.ly/474R5mz

Alon buys directly from the factory for NIS 117 (retail is NIS 220).

100% of your donation goes to Tefidanit for the soldiers. 

Alon will welcome any amount.

 

How to contribute:

 

Bit: Alon Menashe 0546307056

 

Paybox: https://payboxapp.page.link/BrdNiAZURUZEwCUs5

 

Bank transfer: Discount Bank, Talpiot branch 162, account number: 144357447, in name of Alon Menashe, purpose: for Tefidanit.

 

To receive form 46: Bank Transfer to the account of the כנסת הגדולה registered association, association number 580645182, account number 4097511532 Bank Pagi branch 182 Knfei Nesharim, Jerusalem. Write in transfer details: for Tefidanit to Alon.

 

For purchases of over 20 Tefidanit , can pay directly to the Art Judaica factory and receive an invoice.

 

American accounts please call or write to Alon: 0546307056

להחליף דיסקט ביישובים: היערכו ללחימה

 

האירועים האחרונים מלמדים שתפיסת האבטחה של הביטחון השוטף לא הולמת את היקף האיומים. על היישובים להיערך להגנה קרבית

עקיבא ביגמן | 12/10/2023 אתר מידה

https://did.li/vuagT

תפיסת האבטחה של היישובים הכפריים בישראל מבוססת על הנחת עבודה מרכזית אחת: האיום אליו אנו נערכים הוא חדירה של מחבל בודד או חוליה אל תוך היישוב במטרה לפגוע בנפש או ברכוש. מערך השמירה וההגנה שלנו מתוכנן בהתאם: מעט עמדות, המשמשות בעיקר לתצפית, סיור רכוב שיכול להגיב לאירוע נקודתי וכיתת כוננות קטנה שקופצת למקום האירוע.

 

אירועי השבת שעברה מלמדים אותנו כי יש תרחיש ייחוס חמור הרבה יותר, שאליו אנחנו לא ערוכים: מתקפה כוללת על היישוב. במסגרת הזאת יכול להגיע ליישוב כוח של עשרות מחבלים או כנופיות חמושות מקרב ערביי ישראל, לא פעם מכמה כיוונים. אפילו אם רק חלקם חמושים, מערכי ההגנה הקיימים לא ערוכים לקראתם. צריך לחשוב מחדש על היישוב כזירת קרב. וזו חשיבה שונה מאוד.

 

בשל כך ביצענו בימים האחרונים רביזיה לתכניות ההגנה שלנו בכפר רתמים. הבנו שכדי להיערך לאיום מהסוג הזה, שכבר איננו בלתי אפשרי, יש צורך בשינוי תפיסת ההגנה ביישובים הכפריים, ממודל של אבטחה להגנה. מאיום של חדירה ליישוב, להתקפה על היישוב. לשם כך בחנו מחדש את תכניות השמירה והאבטחה ביישוב, ובנינו תכנית שתתן מענה לאיום החדש.

 

אני רוצה לשתף אתכם במעט לקחים ומחשבות על ההתאמה הנדרשת, שרלוונטית בעיקר ליישובים אבל גם לחלק מהשכונות בערים מעורבות.

 

מספר עקרונות צריכים לכוון את קו המחשבה:

 

א. לייצר קו הגנה היקפי ולהתנתק מהגדר:

הגדר היישובית במקרים רבים נועדה למנוע גניבות, ולפיכך מקיפה גם נכסים כלכליים ומסחריים (חקלאות, מחסנים וכו'), ולא רק את אזור המגורים. יש לבחור קו הגנה על בסיס בתי היישוב והטופוגרפיה, ולתכנן את ההגנה על בסיס שטח שניתן להגן עליו באופן ריאלי באמצעות כוח האדם הזמין. יש לשקול ויתור על שטח גדול וריק המתוחם על ידי הגדר, או אזור שחלקים ממנו נשלטים על ידי האויב הפוטנציאלי מבחינה טופוגרפית, לטובת עמדות בנות הגנה בקו פנימי קצר יותר. במעבר משגרה לחירום ניתן לכנוס חלק מהעמדות שנועדו לשמירה על הגדר לקו האחורי המתוכנן.

 

ב. עמדות לחימה ולא רק תצפית:

 צריך לנתח את השטח ביישוב ובהיקפו ולאתר מספר עמדות שיכולות להתאים ללחימה. הן צריכות להיות ממוגנות כמה שניתן, וצריך שתהיה בהן יכולת לשלוט באש ובתצפית על שטחים נרחבים. אם אפשר גגות של מבנים וכדומה, ישנה עדיפות. כמו כן חשוב לאתר עמדות ששולטות בצירים מרכזיים בתוך היישוב ובסמוך לו (למשל, בציר שנכנס מהשטח החקלאי לתוך היישוב – גם אם יש שער – רצוי להציב עמדה שולטת). יש לקחת בחשבון טווחים יעילים של כלי הנשק שבנמצא (טווח יעיל של 16M מקוצר בכוונות ברזל, בידי לוחמים מיומנים ברמה בסיסית, לא עובר את ה-200 מטר).

 

ג. לבצר עמדות מתוכננות מראש:

לאחר ניתוח השטח, הגדרת הקו ובחירת עמדות הלחימה, יש לבצר אותן עד כמה שניתן. ברבים מהיישובים ניתן למצוא בטונדות, חומרי בניין כמו בלוקים וחלקי מדרכה וכדומה שניתן להזיז באמצעים פשוטים יחסית שלעיתים נמצאים בהישג יד: מלגזה שיכולה להזיז בטונדות, מחפרון קטן שיכול לארגן סוללות עפר וכדומה. יש להשתמש באמצעים הללו על מנת לשדרג ולבצר את עמדות הלחימה הנבחרות. לעיתים ניתן להסתפק בחומות, גגות בתים וכדומה.

 

ד. שער הכניסה ליישוב:

אחד הלקחים מהאירועים בעוטף עזה הוא שמקרים בהם השער היה סגור הקשה על המחבלים להכנס ליישוב. במקרה של התפתחות אירוע יש לנטרל את השער ולוודא שהוא לא נפתח על ידי חייגן טלפוני וכדומה. מומלץ להגדיר עמדה מבוצרת סמוך לשער הכניסה כדי להגן עליו באש ותצפית.

 

ה. כוח עתודה נייד:

למרות שכוח השמירה הנייח גדל במודל ההגנה, חשוב גם להגדיר כוח עתודה נייד שיקפוץ לנקודת כינוס מוגדרת במקרה של אירוע, וישמש לתגובה להתפתחויות מבצעיות שונות. ניתן להגדיר מספר כוחות מסוג זה, לפעמים על בסיס זמינות – הכוח הזמין ראשון (שירד משמירה וכדומה) קופץ במהירות ואחריו מתגבש כוח נוסף על בסיס תושבים שמגיעים מהבתים.

 

ו. צירי פינוי:

לרוב היישובים יש כניסה מרכזית אחת עם כביש גישה אחד. במסגרת ההיערכות חובה לאתר או לייצר צירים אלטרנטיביים לצורך פינוי רפואי או תגבור היישוב. אם יש צורך לבצע עבודות עפר קטנות, סיקול אבנים, יישור שטח וכדומה, יש לבצע זאת מראש ולוודא עבירות של רכבים לפי סוגים (פרטי, ג'יפ, אמבולנס, וכד').

 

ז. כלי נשק:

בימים האחרונים פיקוד העורף, המשטרה והחטיבות המרחביות, מבינות שיש לחמש במהירות את תושבי היישובים וכיתות הכוננות ונעשים מאמצים רבים בנושא. ודאו שרכזי הביטחון ביישובים פועלים כהלכה ודואגים להצטיידות הנדרשת. התנדבות של מי שיודעים לתפעל נשק ועיבוי כוחות השמירה הם צו השעה.

 

ח. חמ"ל, פיקוד ושליטה:

כדי שמערכת האבטחה וההגנה תתפקד היטב יש צורך בחדר מלחמה שינהל את המערכת כולה. זה המקום אליו מגיעים באופן מסודר כל הדיווחים מהעמדות ומהתושבים, בו נערכות פגישות וישיבות הערכת מצב ומשם יוצאות הנחיות לתושבים ולכיתת הכוננות בשגרה ובחירום. את החמ"ל צריכים לאייש תושבים מסודרים ומאורגנים שיכולים לסייע לרבש"ץ היישוב בארגון המידע וסידורו. יש לפרסם מספר טלפון של החמ"ל – בעדיפות לטלפון קווי ולא טלפון אישי אל אישיות זו או אחרת. רצוי למקם את החמ"ל במקום מרכזי, משרדי המזכירות או מבנה ציבורי אחר ובקרבת מקום לגישה נוחה לכלי רכב ולנקודת הכינוס של הכוחות הניידים.

 

ט. תקשורת:

מרכיב נוסף בפיקוד ובשליטה נוגע לתקשורת. רצוי לנסות להשיג כמה שיותר מכשירי קשר תקניים ולחלקם בין הכוחות, וניתן להשתמש גם באפליקציות טלפוניות שעובדות במתכונת 'ווקי טוקי'. מומלץ לא להשתמש בקבוצות ווטסאפ או טלגרם לניהול הדיווחים השוטפים.

 

י. תדרוך התושבים והכוחות:

חובה לכנס את כיתת הכוננות וכלל הכוחות הנוטלים חלק בשמירה על היישוב ולתדרך אותם בהתאם לתכנית:

• לבצע סיור מקדים בעמדות המתוכננות,
• לחלק גבולות גזרה בין העמדות,
• לוודא שכולם מעודכנים
• ולייצר שפה משותפת ברורה ("המכולה האדומה", "עמדת הבטונדה הצפונית", "בית משפחת ישראלי" וכדומה).
• בתדרוכים עוברים על מקרים ותגובות בסיסיים,
• נהלי פתיחה באש,
• אמצעי זיהוי לכוחותינו (אפוד זוהר, כובע משטרתי, מדים),
• תפקידים במקרה חירום,
• ולהגדיר שרשרת פיקוד: מי מחליף את הרבש"ץ במידה והוא לא נמצא/נפגע וכדומה.

 

אלו הדגשים הבסיסיים ליצירת תכנית הגנה אפקטיבית. כמובן שבכל מקום ישנם דגשים נוספים, נקודות תורפה ייחודיות וכדומה ויש להציע עבורם מענה מתאים. הדבר המרכזי והחשוב ביותר הוא לשנות דיסקט וצורת חשיבה: אנחנו צריכים להיערך למתקפה ולא רק לביטחון שוטף. במקרה כזה, לגדרות, לשערים ולכל המרכיבים שמייצרים את "תחושת הביטחון" ביום-יום, אין ערך קרבי ויש לנתח את תכנית ההגנה במנותק מהם על בסיס טופוגרפיה ונכסים חיוניים.

 

רכזי הביטחון השוטף עסוקים עכשיו בשמירות ועדכונים וייתכן שאינם פנויים לחשוב על הנקודות הללו ולייצר תכניות עבודה מתאימות. תושבים ערניים בעלי מודעות ונסיון יכולים לקחת על עצמם את התכנון והחשיבה הזו ולהציע תכנית מסודרת ומפורטת לרכזי הביטחון. לא להסס לקחת יוזמה ולהציע הצעות מעשיות ומועילות. חובת ההגנה מוטלת עלינו.

 

בזמן אמת, כשפורץ אירוע כזה, אין מדינה, אין צבא, אין משטרה, אין מי שישמור עלינו ויציל אותנו מלבד עצמנו. התפקיד של התושבים הוא לייצר הגנה חזקה ויעילה, לפחות עד שיוכלו כוחות הביטחון להגיע – ובתלות בכמות האירועים והפריסה במרחב, זה יכול לקחת זמן.

 

אסור להיות שאננים. אסור להגיד אצלנו "זה לא יקרה" או "סבירות נמוכה". זה צו השעה.

 

אפשר בלי פועלים ערבים? – מומחה לכלכלה מציג פתרונות ידידותיים לבעיה

 

מאת ברק הס, מומחה לכלכלה, וצוות ברק נדל"ן

הנושא של העסקת עובדים פלסטינים הטריד רבים עוד לפני המלחמה, אבל אחרי שמחת תורה האיום נהיה מוחשי יותר, וכך גם המציאות: העובדים הפלסטינים לא מגיעים לאתרי הבניה, והשאלה האם ניתן להסתדר בלעדיהם מעסיקה גורמים רבים בענף הנדל"ן, גם כאלה שעד לפני חודשיים לא התעניינו בנושא.

(הערה: אין באמור לעיל הכללה לגבי כל ערבי, אלא רק לאלה מביניהם שתומכים בטרור. סקר שערך מכון מחקר ערבי העלה ש75% מערביי יהודה, שומרון ועזה "תומכים בטבח ה-7 באוקטובר". ניסן לברון)

מה הפתרונות?

ישנם 2 פתרונות עיקריים לנושא:

עובדים זרים - שר הכלכלה ניר ברקת מנסה לקדם מהלך להבאת עובדים ממדינות כמו הודו, סין, מולדובה 

ועוד. גם יו"ר התאחדות הקבלנים תומך בקידום המהלכים האלה, וכן גורמים נוספים בענף הנדל"ן.

טכנולוגיות בנייה - מעבר לעבודה עם טכנולוגיות חדשניות שמקטינות את הצורך בפועלים.

נו, אז למה זה לא מתקדם?

משתי סיבות עיקריות –

ביורוקרטיה (כמובן...) ועלויות.

 

ביורוקרטיה

ישנן מכסות ליבוא עובדים זרים. כדי להגדיל את המכסות צריך להתגבר על מכשולים שונים שמערימה המדינה, אולם לאט־לאט זה הולך ונפתח.

לגבי טכנולוגיות בנייה – כדי להטמיע אותן בענף הבניה צריך לעבור אישורים שונים של מכון התקנים וכדומה. למרבה האבסורד, ישנן טכנולוגיות רבות שהומצאו כאן בארץ וכבר מיושמות בחו"ל, אך עוד לא אושרו לשימוש כאן.

 

עלויות

בחלק מהטכנולוגיות, העלות של השימוש בהן יקרה יותר. השכר השעתי של פועלים זרים יקר יותר מהשכר של פועלים פלסטיניים.

נעזוב רגע את הטכנולוגיות, שם הסיפור מורכב יותר, ונדבר על העלויות של העובדים הזרים. החשש הוא שזה ייקר את עלויות הבניה ובסופו של דבר יתגלגל לצרכן.

לדעתנו, עובדים זרים לא בהכרח יקרים יותר.

נכון אמנם שהעובד הסיני, למשל, מקבל יותר לשעה.

אבל, כשאנחנו בודקים עלויות,

אנחנו לא מסתכלים רק התשלום השעתי של העובד.

ישנם פרמטרים רבים נוספים, שאם בודקים אותם, מגלים שהעבודה של העובדים הזרים בהחלט יכולה להיות חסכונית יותר:

1. יעילות – העובד הזר יעיל והתפוקה שלו גדולה יותר. זה אומר שהוא מספיק יותר בכל שעה, ואם מודדים את העלות לפי הביצוע שהוא נתן, ולא לפי כמות השעות שהוא עבד, הפער מצטמצם משמעותית.

2. איכות – העבודה שלו טובה יותר, מה שמפחית הוצאות על תיקונים ובדק.

3. פחות זמן – הוא עובד שעות רבות יותר בשבוע, אין לו חגים כמו הרמאדן וכדומה. נכון שהשעות שלו יקרות יותר, אבל זה מקצר משמעותית את תקופת הבניה הכוללת, מה שמוריד את עלויות הבניה מכמה סיבות:

4. עלויות מימון – הקבלן לקח הלוואות למימון הבניה, וככל שהתקופה קצרה הוא משלם פחות ריבית (ובימים כאלו, עם עליית הריבית, זה מרכיב משמעותי).

5. תקורות – להחזקת אתר ישנם תשלומים שונים ועלויות נלוות. פחות זמן אתר = פחות הוצאות.

6. אטרקטיביות – המשקיעים שהשקיעו בפרויקט מגדילים את התשואה על ההון העצמי, כי הוא חזר אליהם בפחות זמן עם אותם רווחים, מה שהופך את פרויקט הבניה הזה לאטרקטיבי יותר.

 

מה תכל'ס?

בהנחה שמשרד הביטחון לא יאפשר את חזרת העובדים הפלסטיניים,

סידור הביורוקרטיה, יבוא הפועלים (וגם התאמת הטכנולוגיה) יקחו אמנם תקופה מסוימת, אבל בשורה התחתונה, מחירי הבנייה לא בהכרח יעלו כתוצאה מהשינוי, ואולי אפילו ירדו,

ומה שבטוח: זמן הבניה יתקצר משמעותית.

מאחלים לכל בית ישראל ניצחון, ביטחון ושלווה כלכלית,

ברק הס, וצוות ברק נדל"ן

קישור למאמר זה: https://citsec.blogspot.com/2023/12/blog-post.html